איך מתמודדים עם הקול שאומר- יש לך את השליטה והכח לעשות משהו בשביל לשנות מצב מסוים ו”שוכח” שהוא רק צופה חסר שליטה?

איך מתמודדים עם הקול שאומר- יש לך את השליטה והכח לעשות משהו בשביל לשנות מצב מסוים ו”שוכח” שהוא רק צופה חסר שליטה?

אואזיס בוקר טוב,

לימדת אותנו שאנחנו בוחרים רק אם להזדהות או לא עם מה שמוקרן לנו ומתוך זה אפשר להרפות,
אבל אני מצליחה להרפות בדיוק למעט זמן עד שמגיע קול בראש שאומר- “אבל את יכולה לעשות ככה וככה בשביל לשנות את המצב! אז תעשי משהו”,
אבל בפועל אני לא באמת יודעת מה לעשות בשביל לשנות מצב מסוים (כמו רווקות מאוחרת) וזה מכניס אותי לפחד ותסכול וכמובן לחוסר הרפיה.

איך מתמודדים עם הקול שאומר- יש לך את השליטה והכח לעשות משהו בשביל לשנות מצב מסוים ו”שוכח” שהוא רק צופה חסר שליטה?

האם גם במקרה הזה יהיה מספיק לומר- אינני מזדהה עם הקול הזה?
והאם כל שנותר לנו לעשות הוא להרפות ולהרפות עוד ועוד? האם זה לא חסר אחריות מצידי? (כמו שהקול הזה בתוכי אומר)