איך לצאת מגלות הדעת ולהנות מהשפע שהבריאה מעניקה, לפי תודעת הנסתר ביהדות

***** איך להיות אהובים על ידי הבריאה ולהנות מהשפע שהיא מעניקה *****

הערה: זהו לא פוסט, אלא שיעור תודעה ארוך, כחלק "מפוסטים שיעורי תודעה גבוהה" .המחברים מחקרים מדעיים רוח ותודעה שמעל 20.000 איש לומדים ועוברים מסע אישי .

***** מהי גלות *****

קוראי הפוסטים כבר למדו שסיפורי התנ"ך, מתארים את המסע של התודעה הקולקטיבית שאנו קוראים לה ביהדות "השכינה" .כל פעם שכתוב למשל בסיפורי התנ"ך על מקומות שעם ישראל עבר בהם, אילו הם מב' מסעות בנפש האדם. לדוגמה: "ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת" , כאן מתואר על מקום בנפש של תכונת התאוה שיש לאדם, וחצרת, זה תכונת הצרות עין שיש לאדם.

מדובר על מסעות במקומות הכי נידחים ופנימיים שאנו חווים במהלך חיינו, ועלינו לעבור אותם, כי הם הרקעים שמלמדים אותנו מה זה "לא אהבה" , בכדי שנגלה את ההפך של מה זה "כן אהבה" , כשנרצה להקיא ולהשתחרר מהם בתוכינו, ולצאת מגלות הדעת שאנחנו נמצאים בה.

אילו כל המקומות בנפש שאליהם אנו אמורים לגלות , להיות בגלות ולצאת מעבדות בעולם האשליה שאנחנו נמצאים בו כעת, … את המדבר אפשר לסיים בשלושה ימי הליכה, , לעם ישראל זה לקח כארבעים שנה , אך למעשה אילו הם ארבעים שערים שהתודעה הקולקטיבית היתה צריכה לעבור על מנת להגיע לתכליתה.

זה לא שהגשמיות לא מתקיימת ולא חשובה, הפוך.. הגשמיות מתקיימת ומאד חשובה, כי דרך המלבושים הגשמיים שהתודעה שלכם חווה, האלוקות אמורה להתגלות במימד הגשמי. אפילו רצוי מאד שיהיו לכם שאיפות ומי שרוצה שיהיה אפילו מיליונר, אך כל הדברים שיש לנו כאן, לא שייכים לנו, אלא הם ניתנו לנשמות שלנו להתנסות בהם, רק בשביל דבר אחד. לייצר איתם אהבה שאינה תלויה בדבר.

הבורא נקרא "השפע המשפיע/הטוב והמיטיב. כאשר אם נמשיל זאת, אז טוב= מלא, ומיטיב = ממלא.

והאדם, הוא צמצום הבורא ממש, והתפקיד של האדם, הוא להזרים את השפע, ממקום למקום, בתוך הסופראורגניזם. אם שפע נתקע, הבורא ישתמש ב"חרון אף" .

חרון אף זה לא כעס כמו שמתרגמים לנו בבית הספר, חרון אף, זה כמו זרם מים שנתקע בצינור ואי אפשר להמשיך לתת לשפע המים לזרום. כשזה קורה, החיים שיש להם מטרה לחיות, מתחילים להוציא את כל מי שמפריע לזרם השפע לזרום. אם אדם אגוצנטרי ולא תורם לזרימת השפע, החיים ידאגו לעדכן אותו על ידי יסורים. יסורים זה מלשון להסיר את מה שמפריע לשפע של הבורא לעבור בצינורות האלוקיים, שכל אחד ואחת מאיתנו, מיצג סוג של הנהגה מסויימת מתוך השלמות של הבורא.

אנחנו כאן נועדנו, להוציא שמותיו פעולותיו וכינויו של השפע המשפיע.

הכל מקובל מבחינת התודעה שלנו שמתבוננת על סרט משלה. אך הדרך שהתודעה שלנו תחווה את היותה מיליונרית או מגשימה את שאיפותיה היא החשובה, ופחות התוצאה. האוצר האמיתי, הם האורות שמתגלים בדרך ולא התלות שהתודעה תפתח בגשמיות.

הבריאה מאשרת לבנות מבנים תודעתיים ולקבל גשמיות עליהם, אך אם תודעה תפתח תלות באשליה הגשמית, הבריאה תהרוס לה את התבנית הזו… כי הכרה אלוקית היא אין סוף, אין לה שום תבנית ולכן נוכל להגיע לאן שאנו שואפים, אבל צריך מאד מאד, להיזהר שלא "לחמוד" , זאת אומרת אסור לחשוב שמשהו שייך לנו, לא מכונית, לא דירה, לא ילדים … … אילו אורות רוחניים שהבריאה מאפשרת לנו להתנסות עם זה בגשמיות.

הבריאה רוצה שנשתמש בלב שלנו לעשות מעשים טובים דווקא כשאין לנו גשמיות. שניתן אוזן קשבת, שנעביר ידע שיחזק אדם אחר. הבורא הוא זה שאמור להתגלות דרכנו לאדם אחר. ואין יותר משמח מזה לתודעה שהבורא בוחר לשכון בתוכה… "ושכנתי בתוכם".

אם כך מה יש כן? … ישנו רק תהליך תודעתי שהתודעה שלנו עוברת מדרגה לדרגה כשהיא מתקדמת במסע שלה. המצב הכי נמוך מבחינה תודעתית, זה שתודעה עקרה מעצמה את השורשיות שלה מהמקור שלה ובכך שהיא מרגישה "לא אהובה" על ידי הבריאה, ומצב זה נקרא "גלות".

המצב הכי גבוה מבחינה תודעתית, נקרא ביהדות "ירושלים" וזה נגזר מהמילה "שלם".. גם המילה "שלום" נגזרת מהמילה "שלם", מבחינה זה שהתודעה השלימה את תהליך השתוות הצורה שלה בתכונות האלוקיות שהוטמעו בה ואותן היא גילתה במסע שלה. לדרגה התודעתית שנקראת "ירושלים" כל התודעות יצטרכו להגיע. חלק יגיעו בייסורים קשים וסבל , כי אילו הכלים שהתודעות האלו מייצרות וכלים אילו מושכים את מה שהן מייצרות וחלק יגיעו בהנאה דרך הבנה של חוקי האקסיומה של הבריאה.. הכל תלוי באיכות הכלים שהתודעה שלכם תייצר שעל פי הם יקבע מדד האיכות והכמות של האורות שתגלו במסע.

***** כיצד יוצאים מהגלות התודעתית *****

כשאני שואלת בסמינרים ממה האדם הכי מפחד? אני מקבלת תשובות כמו: מהמוות, מהלא נודע, ממחלה, וכו'… אך הסיבה האמיתית שהאדם הכי מפחד, זה להיות בשמחה. להיות מאושר… עובדה שרב האנשים אומללים בעולם. אם הם באמת לא היו מפחדים מלהיות מאושרים ואהובים, הם לא היו נמצאים היום במצב תודעתי כל כך נמוך שנקרא "גלות".

אם עברה בנו מחשבה של סבל, או שמישהו הכאיב לנו, או שאנחנו לא אהובים או לא יודעים כיצד לאהוב את עצמנו, זה מתרחש כשהתודעה שלנו נמצאת עדין בדרגת "גלות" ואנחנו בעלי תפיסה נמוכה של החיים.

על מנת לצאת ממצב תודעתי נמוך זה, עלינו להכיר שני מושגים חשובים שיעשו לנו סדר במסע התודעתי שלנו : אור וכלי, שיש להם גם שמות שונים, בשפות תודעתיות שונות, אך הפירושים הם זהים.

גם האור וגם הכלי נבנו במטרה אחת. הם נבנו על מנת לתת לתודעת האדם את כל השפע שיש לבריאה להציע, באהבה ללא תנאי וכל זה בכדי שהתודעה תרגיש אהובה על ידי המקור שברא אותה ושממנו היא ניזונה, על מנת שלא תשאר בדרגת תודעתית נמוכה שנקראת "גלות".

מטרת הבריאה זה שהתודעה שלנו תתקדם בדרגות החיבור שלה לאורות ושכל החלקים יתחברו באותה דרגת תודעה. כמה שהתודעה שלנו עולה, אנחנו מתחילים לחוות נראות אחרת של המציאות. בתודעת גלות, רב הזמן התודעה תראה עולם שמחולק לדואליזם. תפיסת ההבנה של התודעה תהיה שיש רע וטוב בעולם, היא תשפוט את האדם האחר שעשה לה רע, היא תתלונן כמה רע יש בעולם, היא תגיב לאדם אחר בלי סבלנות ופסימיות ובעיקר תעקור את עצמה ותאלחש את עצמה מלהרגיש אושר ושהיא אהובה על ידי הבריאה.

לכן הדרגה שתודעה זו נמצאת, תעשה השתוות הצורה עם שיעורי חיים של דואליזם ושל אותם תדרים שהיא חווה אותם. אם ההכרה האלוקית תתחבר לדרגת תודעה גבוהה יותר, היא תעשה השתוות הצורה עם תפיסה שהכל אחד, וכל דבר שקורה, קשור בהקשרים תודעתיים לאירועים מסוימים שרק נועדו להעלות אותה בדרגות של נראות גבוהות יותר.והשיעורים שהיא תחווה יעשו גם הם השתוות הצורה ויהיו מעוררי מסע עבורה, והיא תחווה השתוות תדרים מהבריאה בצורה של הרמוניה ותלמד איך כל דבר מתחבר לדבר אחר, וממש תתגלה מולה מציאות שונה של ניסים והמון נפלאות, שיגלו לה כיצד עובדים עם המתנות שהבריאה העניקה לכל אדם. ..וזאת מהסיבה שעל התודעה לעבור כחמישים דרגות תודעתיות עד שהיא מגיעה לשלב שהיא מכירה בעצמה כהכרה אלוקית שירדה להתבונן במימד הגשמי ולבנות לה "בית" / בית מקדש/משכן על מנת לחוות דרך הגשמיות את תכונת הנתינה שלה לבריאה.

למעשה, האור והשפע בזרימה מלאה לחלוטין… לעולם השפע לא פוסק… ההבדל היחיד הוא בכלי שאנחנו מייצרים לעצמנו להזרים את השפע בתוך הסופראורגניזם.

על מנת לפרק לכם להבנה קצת יותר ידידותית, תדמיינו עכשיו שאני עליתי על גג קניון עזריאלי, ואני זורקת כמויות עצומות של שטרות כסף, יהלומים, דפים מספרים יקרי ערך, מטילי זהב, קופונים לקבלת חינם של מוצרי חשמל, תכשיטים במיליוני שקלים, כניסות חינם לסמינרים והרצאות, כרטיסי טיסה לכל יעד בעולם, ואפילו אני זורקת מכוניות מרצדס ובתים.. וגם אני זורקת המון בחורים מקסימים ובנות יפיפיות מבפנים ומבחוץ… כל אילו נקראים אורות.. למה? כי גשמיות לא קיימת, מתקיים רק פוטנציאל תודעתי ואתם כתודעה יכולים לחוות את השפע הזה… כעת, אני זורקת את כל האורות הנפלאים האלו מלמעלה כלפי מטה, והכל מתפזר לכל עבר.. ואתם למטה, מחזיקים כל מיני דליים לאסוף את האוצר הפוטנציאלי הזה, שברגע שהוא נכנס לדלי שהגעתם איתו, הם מקבלים מלבוש גשמי. כולם יכולים להנות מהשפע בדיוק באותה מידה, אין עדיפות לאף אדם, כל אחד הוא מיוחד, כל אחד הוא אהוב באותה מידה. ולכולם נאמר תייצרו כלים לקבל את השפע הזה. אך מה שיקבע למי יהיה יותר מהשני ומי יקבל מה ואיך, מאותם אורות שיכולים אפילו להוציא אתכם ממצבים קשים בחייכם, זה הכלי שהגעתם לאסוף איתו את אותם אורות. כמה ששקדתם לעצב לכם כלי שמתאים לאסוף את האורות האלו, וניקיתם אותו מלכלוך שלא יתפוס לכם מקום, כך תוכלו לקבל שפע שניתן לכולם בדיוק באותה מידה.

שואלים אותי לא פעם "מה הפשר למושג "זוהי הרכבת האחרונה" …אז התשובה לזה שכעת אנו נמצאים בתקופה שהנשמה מתחילה להבין שאין לה מזון אחר, חוץ מלקבל מהבורא אורות. חוץ מלהתחבר למקור הטבעי שלה… והסוד הזה טמון בפסוק: " הנה ימים באים נאם אדני ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה".

ואכן, "הרעב" הזה, שזה לא רעב ללחם ולא למים כמובן, אלא למזון שהנשמה זקוקה לו, עומד לתפוס כל אחד ואחת מאיתנו. אך מי שלא עלה על הרכבת , לא ימצא את המזון … "ונעו מים עד-ים ומצפון ועד-מזרח ישוטטו לבקש את-דבר-יהוה ולא ימצאו. ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא"…

בתולת היפות – זה בתלה בנוטריקון זה בטלה, מי שהתבטל ולא התקדם ועלה בדרגת התודעה, ובחור, מלשון חורב, מי שהחריב את התודעה שלו.

לא חס וחלילה איום, או נבואת זעם,הבורא לא מעניש אף אחד, זה החלקים שלו שבונים את השלם, אך הוא חייב שהחלקים שלו , בתוך המבניות של עצמו, יעברו זיכוך וטהרה. מדובר כאן רק על חוק אקסיומתי שיפעל בזמן שמגיעים המון אורות, אורות עצומים, ואדם שאין לו כלים, יעבור תהליך תודעתי שנקרא "ביטוש האור בכלי" , וחס וחלילה יעבור "שבירת הכלים".

***** לסיכום *****:

הכל בבריאה כל כך פשוט, אם משהו מורכב, זו לא התשובה הנכונה, כי הגאונות נמצאת בפשטות.

אם רוצים שהרוע יפסק, כי האופל אין לו חיים משלו, הוא חייב להיות מוזן תודעתית ממשהו, צריכים להפסיק להאכיל את האופל במזון של כעס שאנחנו מייצרים. אם רוצים לקבל מהשפע הגשמי והרוחני, צריכים להסיר את ההפך מהטבע הרוחני שלנו, אוטומטי אנחנו נמצאים בשפע האין סופי. אם רוצים שלום, צריכים להיות באמת עצמות השלום.

.שפע לא קשור אם זה טוב לנו או לא טוב לנו.. שפע זה שפע. הרבה לא יודעים, אבל גם חושך הוא למעשה אור/הארה רוחנית, וגם הוא נקרא שפע. זו בריאה בפני עצמה. זו סוג של הארה רוחנית שדרכה נלמד מה זה "לא אהבה", אך עדיין זהו תהליך שהאדם עובר אותו בנפש ואמור לצמוח ממנו, ולגלות גם שם את הבורא, דווקא במעמקי הנפש והשאול, גם שם ניתן למצוא את הבורא. גם האור הוא בריאה בפני עצמה, והוא מתגלה לנו כשאנו נמצאים ומיושרים לעולם האמת ולטבע הרוחני שלנו, בהשתוות הצורה למידות האלוקיות של הבורא.

.**** למי ששואל אם ניתן לשתף את הפוסט, אז בשמחה****.