בני נישא לפני מספר חודשים אחרי זוגיות מאוד מאוד ארוכה עם אישתו. החליטו למסד את הקשר. אך מרגע החתונה ובעצם גם לפני כן לא הסתדרו כלל. כל אחד נמצא בעמדת כוח מול השני. היום הם חיים יחד באותה דירה , לא מממשים את נישואיהם לא מדברים אחד עם השני.

בני נישא לפני מספר חודשים אחרי זוגיות מאוד מאוד ארוכה עם אישתו. החליטו למסד את הקשר. אך מרגע החתונה ובעצם גם לפני כן לא הסתדרו כלל. כל אחד נמצא בעמדת כוח מול השני. היום הם חיים יחד באותה דירה , לא מממשים את נישואיהם לא מדברים אחד עם השני.

רוצה להתייעץ ולשמוע את דעתך, בני נישא לפני מספר חודשים אחרי זוגיות מאוד מאוד ארוכה עם אישתו. החליטו למסד את הקשר. אך מרגע החתונה ובעצם גם לפני כן לא הסתדרו כלל. כל אחד נמצא בעמדת כוח מול השני. היום הם חיים יחד באותה דירה , לא מממשים את נישואיהם לא מדברים אחד עם השני. חיים ״בנפרד״ אבל ביחד. לא מנסים למצוא את דרך האמצע. לא הולכים ליעוץ זוגי. ולא נפרדים כל אחד לדרכו. לנו מאוד קשה לחוות זאת וכך גם להוריה. ניסינו לדבר פעם איתה ופעם איתו. אך כל אחד מתבצר בעמדתו מבלי נכונות לגשר. זוהי לא זוגיות ובטח לא נישואים מקודשים. אני ממש אובדת עצות,,, מאוד רוצה לעזור אך יודעת שזה לא תפקידי להתערב. אני לא מצליחה להבין איך אפשר לחיות בצורה כזו. ולמה ששני נשמות ירצו לחיות בדרך הזו.? האם זה נכון לא להתערב ? איזה שיעור הם בעצם באו ללמוד? ואיך אפשר לכוון אותם ? תודה רבה ושבת מבורכת