איך מתחברים לבורא? האם התכוונת כמו בתטא הילינג, שם אנו מדמיינים את עצמנו :עולים למעלה לשמיים/בורא?

תשובה ל טלי צים. לפי תודעת הנסתר ביהדות בנושא: חיבור לתודעת הבורא

שאלה:
איך מתחברים לבורא? האם התכוונת כמו בתטא הילינג, שם אנו מדמיינים את עצמנו :עולים למעלה לשמיים/בורא?

(שאלה מהקבוצה הסגורה: סודות תודעת הנסתר ביהדות, https://www.facebook.com/groups/236673396737903/ )

**** תשובה:

התחברות לבורא לא נעשית דרך הדרכים המוכרות, ולא דרך דימיונות… יש אלפי שיטות שמציגות את הכותרת “התחברות לבורא” , אך על הדף אפשר לכתוב כל דבר, והסיתרא אחרא, אלוף להתחפש בתוך דברי קדושה.

התחברות לבורא, לא צריכה שום שיטה. אנחנו נמצאים בעולם העשיה. בעולם העשיה, נעשים המעשים. או ליתר דיוק, דעת האדם חווה תנועות תודעתיות שמלמדות אותה, מה המקור שלה.

שם המפורש של הבורא נקרא: אהבה.

מלשון א’ הבה. שהמשמעות היא אחד, חיבור, הבה נתאחד.

השם י.ה.ו.ה. זה מלשון התהוות. הבורא כל הזמן מהווה את המציאות. והמציאות היא רק מציאות של אחד. כי הבורא אחד. אין יוסי ושולמית ורבקה ודני, יש רק הבורא שבמבניות שלו הוא מתפרט להפרשי פוטנציאליים בתוך עצמו.

כמו שיש קרח, מים ואדים, שעל פניו זה נראה שונה ותכונות שונות, אך זה אותו חומר גלם. H2O

כך זה הבורא. מבניות כמו בתמנון שיש לו הרבה זרועות, אך מח אחד.

כאן בעולם המעשה, שזה לא עולם פיזיקאלי כי אין חומר, תודעת הנברא, שהיא משולה לזרוע של התמנון, עוברת תהליכים שכתובים לה מראש, והיא רק צופה. בזמן הצפיה בסרט שכתוב לה, היא רק חושבת. רק מפעילה את התודעה. אין לה שום החלטה מה יופיע לה, או מה היא תחווה עם חמשת החושים. היא רק הצופה.

למעשה זה כמו פריסקופ בים , שעולה מעל המים, והקפטן מסתכל.

רק תודעת האדם עוברת תהליכים, הגוף עצמו , עובד אוטומטי… כל דבר שהאדם עושה עם הגוף, זו הנשמה עושה על ידי התחברות לנקודות של תודעה, ולנשמה זה מוקרן כעולם פנימי שמקבל “סמלים” בעולם הגשמי. אך חומר הגלם הוא כמו חלום.

כשהנשמה יוצאת מסטטוס החלום הזה, היא לא לוקחת איתה שום דבר.

כאן הזרוע של התמנון, שזה עדיין התמנון, שומר על מבניות האחדות שלו, ובשביל לקבל אורות וחיבור להכרת הבורא, שלשם כל זרוע צריכה להגיע. להבין שהיא התמנון, צריכים לעשות מעשים וחסדים, ואהבת לרעך כמוך, ואחדות.

תהליך זה נקרא “ענף” ואז המעשה מתקן עד דרגת השורש בעולם העליון, ואורות דחכמה יורדים על אורות דחסדים…

לאט לאט האדם מזדכך. מלמעלה בודקים את מידת האמת של הלב שלך, ניקיון של הנתינה שלך, שהיא ללא אינטרס כלל, ואז מושחים עלייך אורות…

אין קיצורי דרך אצל הבורא, והוקוס פוקוס לעלות במדיטציות אליו. אל הבורא מתחברים פנימה, דרך הגות, ובודקים לך את מידת הענוה, מידת האמת, מידת החסד, מידת הגבורה שזה עד כמה הצלחת לכבוש את הכעסים והשפיטה וכו’…

להתחבר לבורא, צריך להיות בהשתוות הצורה לתכונות הבורא ואז מופעל חוק אקסיומתי, שנקרא: אילו ידיעתיו הייתיו. זה לא את מתחברת לבורא, זה אור הבורא מתחבר אליך, כשאת בהשתוות הצורה עם הניקיון שלו.

לא “יודעת” מה זה תטא הילינג , או כל שיטה אחרת, אבל גם אם זה עוזר למשהו, זה עדיין לא התחברות לבורא..
ידיעה = התחברות.

הבורא לא צריך עבורו שום שיטות להגיע לעצמו. זה רק ישות אחת , אין עוד מלבדו… אין אותך והבורא, יש רק את הבורא שהוא את. כל שיטה שמלמדת שיש נפרדות בין הבורא לאדם ויש אותך ואת הבורא, זה נקרא עבודה זרה, כי זה זר להכרה אלוקית, שבסך הכל כמו תמנון אחד שיש לו כמה זרועות, כל זרוע חושבת שהיא לחוד, כאשר זה התמנון בעצמו. התחברות לבורא, זה תהליך עמוק דרך הלב, לא דרך המח או איזשהי מדיטציה או דימיון מודרך.

**** כיצד הופכים לב של אבן ללב בשר.

אנשים עשו זולות מהנושא, אך התחברות היא רק על ידי קדושת הלב. לקדש את הלב, אנחנו כאן בעולם העשייה, צריכים להפוך לב של אבן ללב בשר.

ברמה הפרקטית זה לקיים ואהבת לרעך כמוך. וכאן זה אין סוף דרכים לעשות חסדים למען אדם אחר. אדם צריך להתעורר כל בוקר ולהגיד לעצמו , למי אני הולך לעזור היום ואני לא מכיר אותו עדיין .

למי אני הולך להיות אוזן קשבת, אפילו שאני לא יודע שום דבר על חייו, איזה מיזם אני הולך להניע בשביל לעזור לאחדות, זה נקרא חסדים.

שאלתם על תרי”ג מצוות. שאלתם גם על תרי”ג מצוות. תרי”ג זה מלשון תר – יג , יג’ זה 13 ו13 זה המילה אחד, המילה אהבה, תר זה מחפש , אחר האחדות.
בגלל זה עושים בר מצווה בגיל 13, שהנער מתחיל לעבור בתודעתו, תנועות תודעתיות של אחדות למען האחד. האהבה.

וברית מילה, זה תהליך תודעתי, שמורידים את העורלה של התינוק, כי אין עולם פיזיקאלי, זה הכל תודעה שמקבלת תצורה , בעורלה טבוע זכרון של כל הנדרים וההבטחות והתיקונים שלא קוימו מגלגולים קודמים, גם של אבות אבותיו של התינוק, ומאפשרים לו להתחיל מסע תודעתי נקי. מילה , זה מלשון דיבור. מורידים את הדיבור שלא קיבל התגשמות בגלגולים קודמים, כי זה נדר שיגרום לתינוק לכל חייו ליסורים מהעבר. יסורים זה מלשון להסיר, לא עונש ולא כאב, אלא להסיר את ההבנה שהוא ישות אלוקית ולאפשר לו שער להתחבר לזה.

מצוות זה לא מלשון ציווי, אלא מלשון צוותא, אהבה, אחדות. בפועל הן נועדו לבנות לאדם גוף אלוקי, כי אין חומר. אני לא עוסקת במצוות ולא בהלכה.

צריך להתחבר לבורא, הוא רוצה את הלב של האדם. מצוות והלכה, זה נושא עמוק, וכל אדם צריך לבדוק את המסע שלו. כל המצוות כולן כלולות בתוך “ואהבת לרעך כמוך, והן נועדו לייצר תנועות תודעתיות של ואהבת לרעך כמוך. גם דרך הגשמי וגם דרך הרוחני, אך זה עיניין עמוק מאד, כי מציגים את הדת בתור פולחנות … כי בתכלס, לא צריך להגיד לאדם שלא ישקר, ולא צריך להגיד לאדם שלא יגנוב, ולא צריך להגיד לאדם שלא יחמוד, לא יקנא, ולא יוציא לשון הרע ורכילות… זה הטבע שלו… זה אבסורד שזרוע אחרת של התמנון תקנא בזרוע שניה, או תגנוב לזרוע שניה, שלמעשה זה התמנון גונב מעצמו לעצמו, מקנא בעצמו מעצמו, פוחד בעצמו מעצמו ?

התקרבות לעצמך פנימה נעשית רק אם האדם יוצא מהסוף אל האין סוף, רק אם האדם יוצא מנקודת האגוצנטריות שחושבת על עצמו ומפנה את החשיבה שלו החוצה לאחדות עם האחר. וזה רק על ידי ואהבת לרעך כמוך, לא דימיונות ולא מדיטציות, כי אז שוב האדם מרוכז בעצמו. והבורא ישבור תבנית אצל האדם על ידי יסורים, מלשון להסיר את העובש התודעתי שהאדם גורם לעצמו להאמין שהוא ישות נבדלת, כשבפועל גם ככה הכל מחובר, ברמת אחדות, של האטומים, כי כל אטום מורכב מ99.9999 אחוז חלל “ריק” , בהקרנה הגשמית. אז כעת אנו נמצאים בתהליך שנקרא “גאולה” , גילוי הדעת של האדם, שמבינה שהיא רק ישות אחת שהתפרטה וצריכה לדאוג לשמור על חיבור כל חלקיה.

ישנה דרך המקובלים שנקראת הגות, ודרכה עולים לתודעת הבורא, אך שערי והיכלות העולמות העליונים נפתחים רק לפי מעשים וחסדים שאדם עושה. באהבה שלא תלויה בדבר. שם אם תודעת אדם לא נקיה מאינטרס, שקר, או מציצנות, המלאכים שורפים לאדם את התודעה.

כולנו זה סימפוניה שכל אחד בכלי שלו, מנגן את אותם תווים, אך נשמע שונה ומתבטא שונה.

רק כשכל כלי מבין שהוא צריך להיות מכוון לתזמורת שמנגנת את אותו שיר, אז יוצאת הרמוניה נפלאה.
ואז כולם פועלים אחד למען השני ולמען הסופראורגניזם, כמו תא בגוף שפועל למען כל הגוף, או כמו כל איבר בגוף שפועל למען בריאות הגוף. זה נקרא תודעת הנחיל, או תודעת התמנון

**** כרגיל למי ששאל אם ניתן לשתף ליקיריו, אז בשמחה *****