שאלה שנשאלתי בקבוצת התלמידים

היי, אפשר להרחיב בנושא של המזון “הבריא” כי מצד אחד יובל אשרוב מעביר קורסים על תזונה בריאה בלי חלב , בשר, ממתקים וכו’… ומיד שני עינת מים אמרה בשיעור ה1 של אור הברכה שאין חומר גם לגבי המזון , וזה לא באמת משנה מה אנחנו אוכלים אלא מה התוקף שנתנו למאכל . **** תשובה: שאלה יפה מאד. והכל באמת תלוי בתפיסת התודעה שהאדם מונח בה. מכיוון שאין חומר , אבל באמת אין חומר, אלא זה מחשבה, חומר הגלם הוא תודעה בלבד, אז אנחנו לא מסתכלים על העולם כפיזיקאליות. מה העיניין עם מזון ותודעה… (אני אנסה בקרוב להכין שיעור בלי נדר רק על תזונה, ואלמד בהיכל הנשים, אבל בינתיים… למדנו בסמינרים קודמים, כהמשלה: נגיד שיצא מחקר שמי שאוכל גזר ביום חמישי בשעה 17:00 בדיוק, העיניים שלו אם הן בצבע חום, יתחלפו לכחול… ומכיוון שכל אפשרויות ההקרנה ,מתקיימות בו זמנית, התוצאה שתתקבל תהיה לפי הלך הרוח שהאדם מהתהלך איתו… מי שיאמין ויאכל כל יום חמישי בדיוק בשעה 17:00 את הגזר, אבל יאמין ממש עד שאין עוררין ב100% על כך, הוא פשוט יקפוץ עם התודעה שלו לאפשרות שהעיניים שלו התחלפו לצבע כחול, מי שלא יאמין ויאכל גזר אבל לא ינסיך את התודעה שלו על ידי אמונה, לא יקרה לו שום השפעה… למה ? כי אין באמת גזר… אלא ה”גזר” מסמן רק נקודת מעבר מאפשרות לאפשרות של הקרנות שונות… אבל מכיוון שאין בחירה אם אני אוכל גזר או לא, כי נכתב לי שאני אוכל גזר, הקדוש ברוך הוא מאפשר לנו להיות הצופים כשותפים איתו, ולראות מה יקרה עם כח האמונה למשל… וכו’… וזה כבר קשור לכח היראה. בסרטון הם מסיימים כמובן שאין בחירה “מה המח קבע לנו” … אבל מובן שזה לא המח, אלא הקדוש ברוך הוא, שמוציא דרכנו שמותיו פעולותיו וכינויו… הסיבה שאם עוברים מרב לרב זה בדיוק בגלל תפיסות המציאות. חלק עדיין מחזיקים שיש פיזקאליות, וזה נמוך, כי התודעה של עם ישראל עומדת לצאת מגלות הדעת.. ואז כמו שדוד המלך מלמד אותנו בסודות של המזמורים … “אז ימלא שחוק פינו… שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב י״י אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים.” (שיר למעלות – מדובר על עליה רוחנית )🙂 נגלה שאנחנו נשמות בעולם תודעתי. ואין ומעולם לא היה חומר… אלא רק משמעויות שיצרו לנו אוואטרים, לכן המקובלים שנמצאים כבר בתפיסת התפשטות הגשמיות, כלל לא אוכלים את הלבוש של המזון, שזה מה שאנחנו קוראים “תאים” , אלא את האור של המשמעות שיש במזון, למשל לחם זה מלשון הלחמה, פעולת האכילה עם הברכה, מבריכה את הדעת של האדם בין העולם העליון לעולם התחתון… וכך כל מזון יש לו משמעות שמייצרת לו את הצורה, וזה בעצם מתבטא דרך האותיות, מלפפון מלשון ללפף, עגבניה מלשון לעגוב, ענבים מלשון ענוה, תפוח אדמה מלשון אדמה לעליון, וכו’… אז אם אנחנו מחשבה של הקדוש ברוך הוא, המזון שלנו הוא גם מחשבתי… 🙂 ולא לשכוח שזה הכל אין מלבדו, גם הגזר, גם זה שאוכל את הגזר, גם זה שמקרין את התוצאות חחחח למעשה, הכל באמת באמת אחד… ולכן אין בחירה. בשביל בחירה צריך שתי רשויות לפחות, אבל יש רק רשות אחת. אין עוד מלבדו.